
תחושה ממכרת של חופש אמיתי
ביום שלישי ההסעה מורידה אותי בטיילת האנגלית המפורסמת, שנמתחת לאורך רצועת הים הכחולה. ההליכה לאורכה מרגיעה את הנפש ומותחת על הפנים חיוך שלא יורד. משם אני נכנסת לעיר העתיקה - סמטאות צרות, חנויות קטנות ודוכני שוק עמוסים בסחורה צבעונית.
כבר מהרגע הראשון ברור: זה מקום שמבקש להאט. חלק מהאורחים שהיו איתי בהסעה בחרו בקפה ארוך ונינוח, אחרים קפצו למוזיאון לאמנות מודרנית ועכשווית של ניס ויש מי שפשוט תפסו ספסל מול הים ונתן לשקט לחלחל. בלי לו״ז צפוף, בלי סטופר ובלי מדריך שחופר - רק תחושה נעימה של חופש אמיתי.
ניס, ששוכנת בלב הריביירה הצרפתית ובשעריה של פרובאנס, מתגלה במלוא יופייה כשנותנים לה זמן: מוזיאון מאטיס למי שמחפש עומק, עלייה לגבעת הטירה למי שרוצה נוף פתוח ושווקים תוססים למי שמעדיף לחוות את הסביבה דרך טעמים וניחוחות. בלי תכנון קשוח ובלי לחץ להספיק ולמהר, היום פשוט זורם בנחת ומשאיר מקום לכל מה שמתחשק, בקצב הנכון.


